במאמרים הקודמים למדנו שאזרח אמריקאי נדרש בדרך כלל לדווח לארצות הברית על הכנסותיו מכל העולם, גם כאשר הוא חי ועובד בישראל. כעת נעבור למקרה הנפוץ ביותר: אדם שעובד כשכיר בישראל, מקבל משכורת בשקלים ומשלם מס בישראל.
האם צריך לדווח גם לארצות הברית? בדרך כלל כן. האם זה אומר שמשלמים מס פעמיים? בדרך כלל לא.
מה מדווחים
נקודת הפתיחה היא בדרך כלל בטופס 106 שמקבלים מהמעסיק בסוף השנה. בדוח האמריקאי מדווחים על השכר, בונוסים ותשלומים נוספים מהעבודה. חשוב לדעת שלצורך הדיווח האמריקאי, ההכנסה עשויה לכלול גם הפרשות של המעסיק לפנסיה, לפיצויים או לקרן השתלמות . כלומר, הסכום המדווח לארצות הברית עשוי להיות גבוה מהשכר ברוטו שאנחנו רגילים לראות בתלוש.
לאחר שמדווחים על ההכנסה, קיימות שתי דרכים עיקריות למנוע או להפחית מס נוסף בארצות הברית.
דרך ראשונה: החרגת ההכנסה
הדרך הראשונה נקראת Foreign Earned Income Exclusion — FEIE (החרגת הכנסה מעבודה מחוץ לארצות הברית). במסלול זה מדווחים על המשכורת, אך מבקשים להוציא חלק ממנה מחישוב המס האמריקאי. הרעיון פשוט: הרווחתי את הכסף בישראל, ולכן אני מבקש שלא לחייב אותו במס בארצות הברית.
אבל למסלול הזה יש חיסרון חשוב. כפי שהסברנו במאמר הקודם, החזר המס עבור ילדים ניתן כזיכוי דרך דוח המס. כאשר משתמשים בהחרגת ההכנסה, בדרך כלל לא ניתן לקבל באותה שנה את ה־Additional Child Tax Credit (זיכוי מס ילדים נוסף הניתן כהחזר). לכן משפחה עם ילדים אמריקאים לא צריכה לבחור במסלול הזה באופן אוטומטי. ייתכן שהחרגת ההכנסה תמנע מס אמריקאי, אבל במקביל תמנע החזר של אלפי דולרים עבור הילדים.
דרך שנייה: זיכוי על המס ששולם בישראל
הדרך השנייה נקראת Foreign Tax Credit — FTC (זיכוי מס זר). במסלול זה מדווחים על המשכורת לארצות הברית, אך מקבלים זיכוי על מס ההכנסה שכבר שולם בישראל. במילים פשוטות: אם שילמתם מס בישראל, ארצות הברית מתחשבת במס הזה בחישוב שלה.
אצל רוב השכירים בישראל, המס ששולם בישראל גבוה מהמס האמריקאי שהיה חל על אותה משכורת. לכן ברוב המקרים הזיכוי הישראלי מספיק כדי להפחית את המס האמריקאי לאפס. כך אפשר לדווח על המשכורת לארצות הברית, לא לשלם מס נוסף על אותה משכורת, ובמקרים המתאימים אף לקבל החזר עבור הילדים. זו הסיבה שבמקרים רבים מסלול הזיכוי מתאים יותר למשפחות אמריקאיות שחיות בישראל.
ומה קורה לזיכוי שלא נוצל
לעיתים המס ששולם בישראל גבוה יותר מהמס שנדרש כדי לאפס את החבות בארצות הברית. במצבים מסוימים, עודף הזיכוי אינו נעלם אלא ניתן לשמור אותו לשנים הבאות ולהשתמש בו בעתיד, בכפוף לכללים. לדוגמה, אם בשנה מסוימת שילמתם מס גבוה בישראל ובשנה אחרת שילמתם פחות או נוצרה חבות אמריקאית, ייתכן שניתן יהיה להשתמש בזיכוי שנשמר.
האם בכל זאת יכול להיות מס נוסף
כן, אבל אצל שכיר רגיל בישראל זה בדרך כלל אינו המצב. תשלום נוסף יכול להיווצר במצבים מיוחדים, למשל כאשר יש הכנסות נוספות מעבר למשכורת, בונוסים, אופציות או RSU (יחידות מניה מוגבלות), עבודה שבוצעה בחלקה בארצות הברית, הפרשות מעסיק שלא מוסו באותה צורה בשתי המדינות, או מס נמוך יחסית ששולם בישראל. לכן חשוב להציג לרואה החשבון את התמונה המלאה, ולא רק את סכום המשכורת.
איזו דרך עדיפה
אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. החרגת ההכנסה יכולה להתאים במקרים מסוימים, אך עלולה לפגוע בהחזר עבור הילדים. זיכוי על המס הישראלי מתאים לשכירים רבים בישראל, משום שבדרך כלל המס ששולם כאן כבר גבוה מספיק כדי למנוע מס אמריקאי נוסף. הבחירה תלויה בגובה ההכנסה, במס ששולם בישראל, במספר הילדים, בהכנסות נוספות ובאופן הדיווח בשנים הקודמות. לכן לא כדאי לבחור מסלול רק משום שחבר או בן משפחה משתמשים בו.
לסיכום
שכיר בישראל בעל אזרחות אמריקאית צריך בדרך כלל לדווח על משכורתו לארצות הברית. ההכנסה המדווחת עשויה לכלול גם הפרשות מעסיק מעבר לשכר הברוטו. יש שתי דרכים מרכזיות: החרגת ההכנסה (FEIE) או זיכוי על המס ששולם בישראל (FTC). ברוב המקרים, הזיכוי על המס הישראלי מונע תשלום נוסף בארצות הברית, ולעיתים גם שומר על הזכאות להחזר עבור הילדים.
במאמר הבא נרחיב על השאלה: האם אזרח אמריקאי בישראל באמת משלם מס פעמיים, ובאילו מצבים עלולה להיווצר חבות נוספת?
הכותב:
זאב פלר
מלווה פיננסי בכיר לאזרחי חו"ל הגרים בארץ
www.zevfeller.co.il | zev@zevfeller.co.il
